סיפור המגילה התרחש אולי לפני הרבה שנים אבל אם נשנה את התפאורה נגלה שאז כמו היום הכסף והמעמד משחק תפקיד. אם סיפור המגילה היה מתקיים היום- ושתי היתה מגיעה לתחנת המשטרה ומתלוננת על בעלה השיכור וגס הרוח. השוטרים היו סוגרים את התיק מחוסר ראיות. מחשבות על סיפור המגילה ועל מסרים סמויים שאנחנו מעבירות לבנותינו

לפני הרבה הרבה שנים, כך מתחילות כל האגדות, בארץ מוזרה שבה אשת ראש הממשלה לובשת בגדי נסיכות מתחרה, חזרה הבת שלי מהגן עם בקשה מוזרה. "אמא אני רוצה להתחפש למלכת ושתי".

מלכת ושתי? תודו שמלכת ושתי זו התחפושת האחרונה שכל אמא חושבת עליה ובכלל שושי זוהר לא מייצר כאלה. בעידן בו הבראצ'יות ובארביות היו הלהיט התורן וגרדרובת תחפושות של בנות מפס הייצור של סין נעה בין מלכת אסתר (רצוי סקסית) לפרפרית (רצוי נועזת עם מיני), ושתי לא נרשמה אצלי כאופציה.

איך מתחפשים לושתי? התעניינתי ברצינות בתקווה שהקטנה לא תדע לענות ואנחנו נמצא את עצמנו בתור לתחפושות סטנדרטיות בחנות עמוסה.

"פשוט מאד", הסבירה בת ה- 4 כאילו חזרה רק עכשיו ממשתה המלך. "זה בדיוק כמו אסתר המלכה, רק ושתי".

תודו שושתי היא בהחלט לא תחפושות שנמכרת בחנויות. כולנו העדפנו להיות אסתר המלכה. היא הרי זכתה בכל הקופה- בעל עשיר, מלכה בארמון ובסוף גם הצילה את עמה. היא יפה וחכמה ומוכנה לעשות כמה דברים פעוטים, כמו להסתיר את זהותהף להחליף את השם שלה ולהתמודד עם גבר פרסי עצבני וכנראה חובב נשים. אז מה אם בכלל קראו לה הדסה והיא חיה בשקר. עזבו אתכם מקטנות, אסתר המלכה היא זו שבסוף זכתה לקולקציית תחפושות מפוארת ואיפור קסום והפכה לחלומה האמיתי של כל בת 4.

הפסיכולוג ברונו בטלהיים בספרו "קסמן של אגדות" מנתח  מעשיות מוכרות לכולנו. כיפה אדומה, שלגיה, היפה והחיה ועוד. מטרת הסיפורים הוא לעזור לילד  להתמודד עם ערכים חברתיים, להפנים את ערכי החברה ואת הדרישות ממנו. אבל בעצם, אם תחשבו טוב, מטרת הסיפורים הוא לגרום לילדה להבין את מקומה בחברה. מקומה בתוך הבית, בניהול המשפחה וכמובן בהימנעות משיטוט במקומות זרים. אם נתרגם את זה לשפת הרחוב תפקידה לשבת מאחור באוטובוס, להימנע משירה ולדעת לבשל. בחוץ מחכה לה רק הזאב הרשע, שבעה גמדים, שהם בהחלט לא אופציה לחתונה וכמה מכשפות רעות עם תפוח מורעל. אם היא תמתין יפה ובשקט יגיע  הנסיך על סוס לבן וייקח אותה לעבר אופק מדהים  ואופטימי של גידול ילדים, כביסה ובישול.

לא סתם מסתיימות כל האגדות רק באופק האופטימי ורוד ולא ממשיכות לתאר את ההמשך. נסו לחשוב רגע איזו אגדה (מדויק יותר לומר מעשייה) מתארת משהו מעבר לאביר הדוהר עם הנסיכה לעבר שקיעה קסומה? אז זהו שאין. אין כי אין שום דבר קסום בלקום בלילה לתינוק צורח, להעלות 15 קילו בכל הריון, ולגלות שגם אם יש לך עוזרת מצוינת, את עדין צריכה לתלות כביסה ולגהץ ולבשל כל היום ולטשטש את העיגולים השחורים מתחת לעיניים במיקאפ חדשני.

לצילומים מקסימים נוספים של דינה גולדשטיין בפרויקט "Fallen Princesses"

אבל בואו נחזור לרגע לושתי ולסיפור המגילה – ושתי התחילה את חייה בצורה מכובדת. היא חיכתה יפה לאביר שלה והתחתנה עם המלך הכי שווה והכי עשיר מהודו ועד כוש. היא מלכה, יש לה בגדים יקרים ואקססוריז שמנקרים לכולם את העיניים. אבל ושתי היא הדמות הכי לא מדוברת במגילה. כל הגננות מדלגות עליה במהירות וכולנו רק זוכרים ממנה שהיא סירבה להגיע  למשתה המלך. ושתי, באומץ לב, עומדת מול המלך ומסרבת לבקשתו. היא לא חפץ שלו והיא אולי מהדמויות הנשיות הבודדות, שניתן לחשוב עליהן, שיש להן דעה ואומץ לב. היא לא נזרקת לסיטואציה וממתינה חסרת אונים, היא לוקחת החלטה בידיעה שצפוי לה עונש ושלילת כל זכויותיה.

ושתי נזרקת מהארמון ויותר לא מוזכרת בסיפור המגילה. אין לנו מושג מה קורה לה ובעצם זה לא משנה. את מקומה תופסת מלכה אחרת, יפה וחסודה. המסר מועבר בצורה ברורה. אם נחזור לברונו בטלהיים ולניתוחו הבהיר של המעשיות, המסר עובר חד וברור – תהיי יפה ותשתקי. את רוצה לחיות בעושר? קבלי את הגבר שלך גם אם הוא קצת טיפש או וולגרי גם אם הוא בוגדני או תובעני. עדיף שקט בבית חיוך מזויף ושמלות מפוארות.

אסתר המלכה שמגיעה במקומה, היא הדסה, נבחרת לתפקיד. היום בטח היו עושים מזה תוכנית ראליטי וכולם היו מסמסים למועמדת מספר 376 היפה, אבל אז המלך בחר בעצמו בעזרת עצות שרים ולא סמסים.

אסתר מסתירה מהמלך את זהותה ואפילו את שמה האמיתי. אפשר ליחס זאת לאנטישמיות, פחד וכו' אבל אפשר גם לחשוב איך בסיפור אחד אנחנו מחנכות את בנותינו לחיות בשקר. יש לך גב כלכלי? זה הזמן לוותר על כל השאר- על אינטימיות, על חברות ועל כבוד. כסף, בית מפואר ובעל עשיר, גם אם הוא נואף או שיכור, שווה לא מעט. אז כמו היום.

תחשבו כמה המסרים האלה, שאנחנו שומעים בגן, עובדים עלינו עד עכשיו. רוצים דוגמא? גמדים נחשבים בעיננו לאנשים לא מיניים או מזיקים. עובדה שבעה מהם גרו עם שלגיה ולא ניסו לעשות לה דבר. הייתם משאירים את שלגיה עם הזאב לרגע לבד?

המעשיות וסיפורי העמים ואולי (יסלחו לי כולם) גם חלק מסיפורי החגים שלנו, מטרתם להעביר מסר. הם בעצם הריאליטי של אותה תקופה, בה סיפרו ודיברו במקום לראות טלוויזיה. ושתי זכתה ב 15 דקות התהילה שלה והתאיידה לה לארץ כל הגיבורים. גם היא, בעיני, סבלה מהפקה לא אוהדת. בחרו להציג אותה באור בעיתי, כדי להשאיר מקום לאסתר, הזוכה במיליון.

ואם נחזור לרגע לבית הפרטי שלי – בת ה 4 , שלא מזמן חגגה כבר בת מצווש, לבסוף לא התחפשה לוושתי. אני  כנראה שמעתי יותר מדי סיפורים ובסתר לבי מאחלת לה עתיד של נסיכה, בעל עשיר ואופק ורוד, או לפחות דוקטורט במדעים ומשרה יוקרתית 🙂

לטור שלי באתר ynet על תחפושות פרובוקטיביות וסקסיות לבנות (לא תאמינו אני בעד…)