50 גוונים של שקר

 

ספר פורנו או בעצם מסר ברור לנשים לחפש את האביר על האאודי הלבנה כדי להיות מאושרת?

אחרי כמעט שנה גם אני נשברתי ומצאתי את עצמי מעיינת ביצירה הספרותית הסוחפת את כולם או את כולן – 50 גוונים של משהו. 3 כרכים עבים להפליא המתחילים בתמימות יחסית והופכים למערכת יחסים של ספק אהבה ספק סאדו. אחרי שלושה ספרים מצאתי את עצמי פתאום מרגישה 50 גוונים של משהו אחר, ספק גועל ספק שקר, ספק משהו שלא הייתי רוצה שהבת שלי תקרא ever.

לא אני לא מתחסדת ותאורי הסקס ממש לא הפחידו אותי או הפכו לאישיו. אני לא בטוחה שכל הקשירות החבלות והשוטים הם משהו שהייתי מבקשת לעצמי אבל איש בטעמו המיני יחיה. היה כאן משהו אחר, משמעותי יותר, עובר בין השורות, מתחמק כמעט לגמרי מהקוראות. מעין סאב טקסט שקט אבל קיים ועד שלא בדקתי באינטרנט הייתי בטוחה שג'יימס הוא שם של גבר שכתב את הספר וממש לא אישה.

המחברת טוענת כי היא כתבה את הפנטזיות שלה, אבל בעיני אין ספק שהיא הושפעה קשות משני מקורות רבי השראה ולא בטוח איכותיים במיוחד: אגדות (או בשמם הספרותי – מעשיות) וסרטי סאדו מאזו. שניהם אגב לא ברשימת הcup of tea  שלי ולא תמצאו אותם על המדף. אבל אני, כבר אמרתי, מכבדת את טעמו הספרותי ספק קולנועי של כל אחד.

הספר מתחיל כמו עוד מעשייה שהקריאו לנו בילדותינו בה הילדה התמימה והבתולה, חסרת הטעם בבגדים אבל עם פוטנציאל של גוף שווה, ציצים יפים ותחת מעורר מחשבות (תחשבו שלגייה, לכלוכית או יסמין), פוגשת באביר על הסוס הלבן הלא הוא מר גריי. גריי יפה תואר, חולש על אימפריה עסקית גדולה (זה אומנם לא הדבר היחידי הגדול אצלו אבל לזה נגיע רק אחר כך). הוא עשיר והכי חשוב עם קצת שינויים הוא יגאל את אנה הבתולית המתוקה מחייה הקודמים ויאפשר לה לדדות על עקבי סטילטו, להחליף את כל מגרת הלנז'רי שלה ובעיקר לנהוג במכוניות שוות באמת ולבזבז כסף כאילו אין מחר. תודו שזה חלום.

היא צריכה לוותר על עצמה? קצת להתכופף למרותו ולספוג מכות? אל תדאגו היא תתרגל לזה ואפילו תהנה או תחשוב שהיא נהנית. היא תעצור אותו, או תנסה, היא תברח ותתלבט אבל בסוף תחזור למכונית המפוארת והחיים הטובים. לשנייה אחת רציתי לשפוט אותן, את אנה ואת א.ל ג'ימס הלו היא אנריקה לנרד, שהמציאה אותה על האשליה שאנשים יכולים להשתנות כל כך והאהבה מנצחת ובעיקר לשפוט אותן על האשליה שהאביר על האאודי היקרה וצי המטוסים שווה את השינוי, אבל אז נזכרתי בכל אותם ספרים שגדלנו עליהם. בת הים הקטנה היתה מוכנה להקריב הרבה יותר בשביל הנסיך שלה, היא פגעה בגופה, ויתרה על המשפחה והסנפיר, שילגיה חיה ביער עד שהגיע הנסיך והיפיפיה (היה לה בכלל שם?) ויתרה על הכל וגרה עם חיה מפחידה ואוסף כלי מטבח מרקדים, אז היי מה זה קצת מכות ושוטים וקשירות, הסכמים סודיים ולחץ לא מתון, שבסוף מוגשת לך כוס שמפניה ורודה מידי המשרת?

המסר בספר, הכאילו פמניסטי, שגם אישה רוצה סקס, הוא למעשה אותו המסר שאנחנו מאכילים את ילדינו או אם נדייק את בנותינו, על האביר והסוס הלבן וכל זה. בכלל בחורות יפות לא צריכות להיות בחיים כדי לזכות בכל תשומת ליבו של הגבר, תהיי יפה ותשתקי, בעצם עדיף שתהיי יפה ותשתקי, תשאלו את היפיפייה הנרדמת או תשאלו את אנה סטיל גרי שלמדה שעדיף לשתוק אחרת קוראים דברים נוראיים (עלולים לחטוף אותך או גרוע מזה שהגבר שלך יכעס). המסר השני הוא שעדיף הכל גדול וכאן אתם יכולים להשלים לבד, סומכת עליכם.

קראתי 2 ספרים, בטוחה שבסוף אבין למה 50 גוונים עקפו את אנה קרנינה או לידי צ'טרלי, והפכו לכל כך מצליחים. כשלא הבנתי המשכתי לשלישי. הספר השלישי מראה שג'יימס, למרות כישוריה המוכחים בתחום הספרות וההפקה, לא ממש קראה עד הסוף אגדות ונפלה לתוך הבור שאף אחד ממספרי המעשיות לא נפל אליו – "הם חיו באושר ועושר". לא סתם מסתיימות כל האגדות רק באופק האופטימי ורוד ולא ממשיכות לתאר את ההמשך וכאן, כאמור נופלת ג'יימס בניסיון להמשיך בחלק שלישי. תתעוררי אין שום דבר סקסי בכביסה, החלפת חיתולים או לילות בלי שינה (אלא אם כן יש לך נני צמודה) ושם גם מסתיימים תיאורי הסקס הרציני, כי היי, העולם שייך לצעירים וברגע שיש לך תינוק כדאי לאפסן את הסקס ולהיות אמא (עוד מסר משמעותי להעביר לקוראים).

נסו לחשוב רגע איזו אגדה (מדויק יותר לומר מעשייה) מתארת משהו מעבר לאביר הדוהר עם הנסיכה לעבר שקיעה קסומה? אז זהו שאין. אין כי אין שום דבר קסום בלקום בלילה לתינוק צורח, להעלות 15 קילו בכל הריון, ולגלות שגם אם יש לך עוזרת מצוינת, את עדין צריכה לטשטש את העיגולים השחורים מתחת לעיניים במיקאפ חדשני.

הפסיכולוג ברונו בטלהיים בספרו "קסמן של אגדות" מנתח  מעשיות מוכרות. כיפה אדומה, שלגיה, היפה והחיה ועוד. מטרת הסיפורים היא לעזור לילד  להתמודד עם ערכים חברתיים, להפנים את ערכי החברה ואת הדרישות ממנו. אבל בעצם, אם תחשבו טוב, מטרת הסיפורים הוא לגרום לילדה להבין את מקומה בחברה. מקומה בתוך הבית, בניהול המשפחה וכמובן בהימנעות משיטוט במקומות זרים. אם נתרגם את זה לשפת הרחוב תפקידה לשבת מאחור באוטובוס, להימנע משירה ולדעת לבשל והכי חשוב להיות בתולה, כ ככה גברים רוצים אותך. בחוץ מחכה לה רק הזאב הרשע, שבעה גמדים, שהם בהחלט לא אופציה לחתונה וכמה מכשפות רעות עם תפוח מורעל. אם היא תמתין יפה ובשקט יגיע  הנסיך על סוס לבן וייקח אותה לעבר אופק מדהים  ואופטימי של גידול ילדים, כביסה ובישול.

אתם לא מאמינים? תקראו את 50 גוונים ותראו היא חיכתה יפה וזכתה בכל הקופה – בית, המון כסף וגבר חתיך ושרוט קשות. ג'יימס קוראת לזה אהבה ואני קוראת לזה חינוך מחדש לתפקידים הנשיים ולא אין לי כוונות ללכת לראות את הסרט.

 

פורסם ע"י

אמא לארבעה הכי מקסימים בעולם. חיה ונושמת רשתות חברתיות. עורכת תכנים ויועצת אסטרטגית. אוהבת לבשל, לקרוא המון ולארח. לא מפסיקה לכתוב, וחייבת פעם בשבוע, גם בחורף, להגיע לים. מכורה להסתובבויות בחנויות עיצוב ובחנויות וירטואליות. בטוחה שביום ממוצע יש יותר מ 24 שעות וששינה ופחמימות זה לחלשים. מחזיקה 2 קבוצות פייסבוק על חינוך והורות. מייעצת להורים. מתווכחת עם מורים. ובסך הכל את כל היתר אתם יכולים לקרוא כאן. חפש

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s