כנס במכללה האקדמית כנרת על הצקה בקרב ילדים ובני נוער

בשנה האחרונה ואולי קצת יותר, יצא לי לכתוב עם פרופ עמוס רולידר לא מעט טורים ל YNET. ברובם התייחסנו לאחריות ההורית בגידול ילדים. זכינו לביקורת ולטוקבקים כועסים אבל גם להרבה פרגון. התחושה היא שהורים מחפשים כלים וסמכות להתנהל בבית אבל גם מבינים שהקשר בין החינוך של הילד להתנהגות שלו ברור והסביבה היום מזמנת קשיים שלא היו בעבר.

ילדים היום חשופים יותר מתמיד לאלימות, מין וזירות אינטרנטיות מאיימות ואלימות. להורים לא תמיד יש יכולת לשלוט על הווטאפ האישי של הילד ואפילו לא על התנהלות בפייסבוק בקבוצות סגורות. התנהלות אלימה, חרם והצקות היא סביבה שהילדים שלנו חיים בה, למרבה העצב.

 האלימות הזאת, שנראית לי חזקה מאי פעם גורמת לי לחוסר אונים. קשה להתנהל מול ווטאפ חסום כיתתי או חבורת בני 11 מתלהמים. אין פיקוח וגם אם ההןרים חברים בקבוצות הללו הם לא מסוגלים לקרוא מאות הודעות ביום כדי להבין מה קורה.

הקושי הגדול בהורות היום הם העדר כלים להתמודדות. הכלים האלו חסרים גם למורים ואנשי חינוך. בתוך כל זה עולה השבוע יום עיון שינסה להתמודד עם הבעיות האלה בדיוק

מהצקה להסקה: היבטים מחקריים ומעשיים של תופעת ההצקה והבריונות בקרב ילדים ונוער. יום עיון המתייחס לתופעות החברתיות ולהיבטים השונים יערך ביום ד, 19/3/14 מטרת יום העיון לדון בתופעה הנרחבת הזאת ובמקביל לתת כלים לאנשי מקצוע ולצוותים חינוכיים כיצד להתמודד.

ד"ר מירן בוניאל-נסים הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה: "הטכנולוגיה כיום אינה רק ערוץ נוסף לתקשורת, אלא מהווה מרחב חיים אינטגרלי בחיינו. לפיכך, מועתקים למרחב  הווירטואלי מגוון התנהגויות מן המרחב הפיזי המוכר לנו. התנהגויות מוכרות, כמו בריונות והצקה, כאשר הן חוברות למרחב ייחודי כמו זה הווירטואלי, מייצרות תופעה בעלת גוונים חדשים. בריונות מקוונת )cyber bulling( באה לידי ביטוי בכלים טכנולוגיים, כאשר מטרתה יכולה להיות הצקה, הטרדה, מעקב, איום, הכפשה ועוד".

"כאשר דנים במעשי בריונות, מתייחסים לרוב למעורבים – התוקף, הקורבן והעד, אלו במרחב הפיזי עשויים להיות מוגדרים, ידועים, ניתן לתחם את הכמות, המרחב והזמן. כאשר מדובר במרחב הווירטואלי, שימוש בזהות אנונימית או באמצעות התחזות יכולים לערפל את זהות התוקף, העדים עשויים להיות קבוצה עצומה של אנשים ורמת חשיפתם ומעורבותם יכולה להשתנות בכל רגע נתון".

טיפים חשובים להורים של פרופ עמוס רולידר  כדי לזהות האם ילדכם הינו קורבן להצקות ולדחייה מצד חבריו:

– מגיע הביתה עם בגדים קרועים, חבלות ושריטות ללא יכולת לתת לכך הסבר הגיוני.

– אינו מביא ואינו יוזם הזמנת חברים הביתה

– אינו מוזמן לחברים ,מסיבות או אירועים חברתיים של הכיתה

– מגיע הביתה בפנים נפולות /עצוב ואינו מוכן לשתף בסיבות למצב רוחו הירוד.

– מסרב ללכת לבית הספר ולא מסיבות של אי הצלחה בלימודים

– מתלונן על כאבי בטן או ראש, במיוחד בבוקר לפני היציאה למוסד החינוכי

– בוחר במסלול הליכה לא הגיוני לבית הספר

– מסרב לנסוע לבית הספר בתחבורה ציבורית עם שאר הילדים

– מציג שכיחות גבוהה של חסר מנוחה בעת השינה,

– מאבד עניין בלימודים וציוניו נמוכים מכפי יכולתו

– חווה מצבי רוח משתנים ומגיב בהתפרצויות זעם פתאומיות

– לוקח כסף ללא רשות או מבקש כסף נוסף מההורים ללא הסבר הגיוני.

מציעה לשנן את הסימנים אבל בעיקר להיות הורים קשובים, כאלה שמוצאים זמן לדבר גם עם המתבגרים. הילדים שלנו חיים בעולם לא פשוט ולנו נשאר להיות שם בשבילם ולא להתעלם כששומעים על אלימות, גם אם מדובר על אלימות שלא קשורה לילדים שלנו!

 

להרשמה לכנס