לא ברור אם כולנו הפרעת קשב אחת גדולה או שפשוט העולם השתנה, המהירות מסביב גדלה ואיתה המידע, הקולות והתמונות. איך מתמודדים ואיך התזונה שלנו משפיעה על הפרעות הקשב של הילדים. מדריך להורה המתלבט
שנת הלימודים החלה לפני 3 שבועות ואיתה עונת האבחונים. לא פשוט לגדל ילדים במערכת החינוך הישראלית שבה ישנה דרישה של המורים לילדים שקטים, מרוכזים ומצליחים להשתלב בכיתות עמוסות ורועשות. מערכת החינוך גורמת לכולם להרגיש בתוך הפרעת קשב אחת גדולה, מבולגנת ומלחיצה.
מערכת החינוך הישראלית מצטרפת לקושי שמציבה לנו הטכנולוגיה העולמית, הפייסבוק והטוויטר, העולם שמפסיק לקרוא ומחפש מידע בתמונות וקולות. לא פלא אם כן שלפני כשנתיים הודיע ארגון הרופאים האמריקאי כי הוא מקדים את גיל מתן הטיפול התרופתי להפרעת קשב: מגיל שש – לארבע. שינוי משמעותי אם חושבים על כך שלא תמיד קל לאבחן בגילאים הללו ילדים, וחלק מהפרעות הקשב מתמתנות עם הגיל
הטיפול התרופתי הוא חשוב לילדים הזקוקים לו. המחקרים טוענים שכחמישה עד עשרה אחוז מכלל הילדים חווים הפרעת קשב וריכוז, חלקם עם בימני אימפולסיביות וקשיים נוספים, לחלקם עם לקויות למידה. הטיפול התרופתי הוא אם כך לפעמים חשוב ומאפשר לילד ניהול חיים שגרתיים ושקטים. יש ילדים זקוקים לטיפול תרופתי כיוון שהפרעת הקשב שלהם גוברת על הכל, הקולות מבלבלים, הם אבודים ומתקשים לתפקד. טיפול תרופתי הוא גלגל הצלה אמיתי בשבילם. אבל יש גם אחרים. שובבים כאלה, או יותר חולמניים. השאלה אם הם חייבים טיפול תרופתי או שניתן לעשות עבורם משהו שונה? שינויים במערכת כדי שתתאים עצמם אליה, או שינויים נוספים שיעזרו להם להתמודד עם העולם, בלי להשתיק את הקולות שלהם?
יותר מהקולות המבלבלים אצל ילדים עם הפרעות קשב ישנו בלבול רציני גם אצל ההורים. אבחונים שונים, הבטחות של מרפאים ובעיקר לחץ גובר של המערכת לילדים שקטים, כי בינינו בכיתה של 40 ילדים גם השקט הוא יחסי וכל תלמיד קצת יותר אנרגטי גורם לרעש.
להשתיק את הקולות?
וככה, בלי שהמערכת תתכוון היא רוצה שקט ורוגע בכיתה. אם אפשר להשתיק קצת קולות ולייצר תלמידים מפוקסים. ואני תוהה אם זה נכון. מה היה קורה אם היו נותנים טיפול תרופתי לסטיב ג'ובס? סטיב ג'ובס הוא דוגמה מעניינת לילד מאומץ עם הפרעות לא קלות, שהצעיד את העולם למקום שהמורים שלא לא חלמו עליו. גם איינשטיין החולמני והמתקשה בטח היה מקבל תרופות במרשם, והרשימה לא קטנה. האם אנחנו באמת רוצים להשתיק את הקולות של כולם?
אז מה עושים?
מתחילים באבחון כדי להבין האם ישנה בעיה אמיתית או אולי פשוט בעיית גבולות? ואם ישנה הפרעת קשב עד כמה היא קשה ? עם הידע הזה אפשר להתקדם ולחשוב על שינויים בבית, לדוגמה שינוי בשעות השינה ובהפחתת צפייה בטלוויזיה.
שינוי נוסף וחשוב הוא שינוי תזונתי. הצצה במקרר הביתי של כל אחד מאתנו ובמזווה שלנו נגלה עולם של חומרים המעודדים הפרעות קשב.
צבעי מאכל: תוספות כימיות וצבעי מאכל הם גורם להיפראקטיביות. (גם לאלרגיות, אבל זה כבר נושא לטור אחר). דוגמה אחת- טאטרזין המצוי בצבעי מאכל גורמים לפעילות מוטורית עודפת, חוסר ריכוז, תוקפנות והפרעות שינה. על צבעי מאכל נעשו מחקרים רבים. אם אתם מתעניינים חפשו אותם ברשת ותגלו שכמה שהאוכל המעובד יפה יותר כך יש לו פוטנציאל לפגוע.
חוסר ויטמינים: נכון משכנעים אותנו שבמבה וביסלי יש ויטמינים, אולי אבל הוויטמינים האמתיים נמצאים באוכל לא מעובד כמו פירות וירקות. צריכה מהם עוזרת גם לבעיות ריכוז. B12 הוא אחד המרכזיים במשחק הזה.
מתכות: להיפראקטיביים יש רמות גבוהות שלאלומיניום ועופרת, ורמות נמוכות של אבץ, מגנזיום, סידן וחומצות שומן חיוניות .
מתוק: נכון שמתוק זה טעים אבל חוסר איזון בסוכר מוביל להיפר אקטיביות. פחמימות פשוטות ובטח לחם עם שוקולד מפריעים לאיזון.
קפאין: גם הוא גורם לאי שקט ולסימנים של הפרעות קשב.
השלמות תזונתיות: מחקרים הוכיחו כי תוספי מזון, בהנחה שהתזונה לא לגמרי מאוזנת, משפיעה על יכולת הריכוז ומפחיתה סימנים של הפרעות קשב. חומרים כמו פוספטידיל סרין ואומגה 3 משפיעים על הריכוז. מחקרים מצאו קשר בין רמות נמוכות יחסית בדם של חומצות שומן מסוג אומגה 3 לבין מגוון מתסמיני הפרעות קשב וריכוז וכי העשרת התזונה היומית בחומצות אלה, בעיקר ב- EPA, עשויה להביא להקלה במגוון מתוך תסמיני ההפרעה.
"זום", למשל, מסדרת תוספי התזונה של טבע, מכיל שילוב ייחודי של שני הרכיבים- אומגה 3 מועשרת ב EPA ופוספטידיל סרין.
במחקר קליני שנעשה על "זום" בקרב 147 ילדים בגילאי 6-13 מאבחני הפרעת קשב וריכוז ADHD) ), נבדקה יעילותו בהשוואה לפלסבו. המחקר מצא, כי השילוב הייחודי בזום, הקל באופן משמעותי על מגוון מתסמיני הפרעות קשב וריכוז והביא לשיפור באיכות חייו של הילדים ומשפחתם . כמו כן, השימוש ב"זום" נמצא כבטוח וללא תופעות לוואי חריגות או משמעותיות.
מלבד התוסף בטבע עורכים כנס דיגיטלי להורים בנושא ב- 30 בספטמבר – ממש לפני ששנת הלימודים מתחילה להתניע.
הכנס יארח שלושה פאנלים, שמטרתם לדון בקשיים של הורים וילדים. שני הפאנלים הראשונים בהנחייתה של אורלי וילנאי ידברו על מערכת החינוך וילדים בעלי הפרעות קשב ועל ההורים במערכת. לגדל ילד עם הפרעת קשב זה לא פשוט ואם אתה הורה עם הפרעת קשב לילד עם הפרעת קשב זה הרבה יותר מסובך ואמוציונלי. אם אתם מזדהים כדאי לכם להיכנס ולצפות בפאנל המדובר. הפאנל השלישי יערך בין אנשי מקצוע- נוירולוג, פסיכיאטרית ורופאת ילדים על השונות בהפרעה ועל השאלה מה קורה במוח של ילדים עם הפרעת קשב.
עצה שלי- הקליקו וצפו בפאנלים, אין כמו ידע כדי להוביל לשינוי אצלכם בבית, כבר אמרתי 🙂