הריצ'רצ'ים זוללי הדאגות וטיפים לחשיבה חיובית אצל ילדים

איפה הבובות האלה היו כשהילדים שלי היו קטנים? כשכל מעבר בין גן לגן או אפילו הוספת אח חדש למשפחה, לוותה בדאגות ומחשבות. כשהראיתי את הבובות המתוקות האלה והרכות התלהבתי. המחשבה השנייה שעברה לי בראש, אחרי "למה הם לא היו כאן קודם" הייתה שהם מוצר שצריך להכניס למערכת החינוך וללמד ילדים לדבר על השאגות והחששות שלהם.

אבל לפני הכל במה מדובר- מדובר בבובות נעימות ומתוקות, שהפה של הבובות הוא בעצם תא עם רוכסן בו יכולים להכניס הילדים פתק עם ציור של דאגה והריצ'רץ' "ייבלע" אותו ואת הדאגה.

בעולם של היום, הלחוץ, עמוס הגירויים והמעברים, כולם דואגים. ממה הילדים שלנו דואגים? לעיתים מהחושך, מללכת לרופא, רעשים חזקים, ברקים ורעמים, דבורים וחרקים, מפלצות מתחת למיטה ועוד. בשורה תחתונה הם דואגים, והדאגה הזו יכולה לגרום לחוסר נוחות להם ולמבוגרים שאוהבים אותם. הריצ'רצ'ים יכולים לשמש גם כחפץ מעבר או חבר טוב, מאפשרים דיאלוג פתוח עם הילדים ושיח על נושאים פשוטים שמטרידים את מוחם מידי יום.

מה אני מציעה לעשות?

להתחיל בכתיבת הדאגות של הילדים. אם הם לא יודעים לכתוב אפשר לכתוב להם ויותר מזה אפשר לתת להם לצייר ולהתייחס לפחד ולדאגות, דרך ציור. אם הפתקים או הציורים מכניסים לפה של הריצרצים.

בשלב מאוחר יותר אפשר לדבר על הפחד והדאגה ולחשוב עם הילדים איך כדאי להתמודד עם הדאגות. שאלו את הילדים מה הם מציעים ונסו לא להחליט בשבילם מה נכון או לבטל את הדאגות או הפחדים. קל לנו כמבוגרים לומר שהחושך לא מפחיד ואין מפלצות מתחת למיטה, אבל בשביל הילדים זו המציאות ואמירות כאלה לא עוזרות להתמודדות.

ניסיון להבין איתם מה יכול לעזור להם ואולי לגייס את הדמיון במציאת פתרון היא דרך טובה. למשל הכנת תרסיס קסמים נגד מפלצות או הכנת מגן נגד חלומות.

השלב הבא הוא ניסיון לשאול את הילדים, מלבד מה מדאיג אותם, גם מה משמח אותם. חשוב לנסות לעזור להם לייצר גם שיח חיובי ושמח על השגרה שלהם ועל המציאות ולא להתרכז רק בפחדים או בדאגות.