המרוץ אחרי עבודה וילדים מעלה אצלי שאלות לא פשוטות. אולי תפסתם אותי בשבוע עמוס במיוחד שבו חגגנו ועוד נמשיך לחגוג בר מצווה, הפקה בפני עצמה. במקביל פרויקטים בעבודה, כמה חברים שלא בקו הבריאות. הכל השאיר אותי לרגע עם השאלה למה אנחנו חייבים את המרוץ הזה ומהם הסימנים שאומרים לנו לעצור.

אצלי זה די ברור. הסימנים נכתבים על הקיר באופן בולט רק שאני מעדיפה להתעלם מהם, לרוץ לעוד אספת ועד בכיתה, לכתוב עוד מאמר או לא לוותר על המחשבה שכולם חייבים לאכול רק בריא ורק מבושל בבית ולהתעקש על עוגות מעוצבות.

לכולנו יש סימנים המעידים שאנחנו נשחקים. זה יכול להיות כאב ראש מעצבן, עייפות או סתם תחושה שאין כוח יותר. השחיקה מובילה לכעס, לחץ ובעיקר לפספוס גדול- כי בלעדיה אנחנו הרבה יותר שמחים.

אז מה קורה לנו במרוץ החיים? למה אנחנו נשחקים? הסיבות פשוטות ואם תסתכלו רגע עלינו ההורים תוכל לבד להחליט אם אתם בדרך לשחיקה או שאתם מצליחים למנוע אותה.

השלב הראשון הוא עד כמה החיים שלנו עמוסים ואין בהם זמן שבו אנחנו משקיעים בעצמנו. ברור שילדים קטנים והטיפול בהם גוזל זמן רב. ברור גם שהקריירה שלנו בעידן בו אנחנו זמינים כל הזמן, משיפעה וגוזלת זמן. אבל מתי בפעם האחרונה קראתם ספר? ראיתם סרט? עצרתם לרגע והנחתם את הנייד בצד ונשמתם?

ההשקעה בעצמנו, ולכל אחד יש דרך אחרת להשקיע, היא חיונית ומשמעותית.

אבל גם אם השקעתם ואתם מרגישים מתסכלים ושחוקים- זה הזמן לשאול למה. לפעמים מדובר בעובדה הפשוטה שאנחנו לא במקום הנכון, לדוגמה עובדים בעבודה שאנחנו לא אוהבים או לא מרגישים בה מוערכים. לפעמים זו העובדה שהמינון לא נכון ואנחנו עובדים יותר מדי שעות או עסוקים יותר מדי שעות.

לפעמים השחיקה מגיעה דווקא מהקושי שלנו להתמודד עם מצבים שונים כמו בוס מתסכל, או ילד שדורש מאיתנו יותר מאחיו. עם ילדים ובהורות בכלל נסו להיות יותר רגועים ולשלב הומור. איכשהו זו התרופה הטובה ביותר לשחיקה, לעייפות ולכעסים שיוצרים את השחיקה בהורות.

הבעיה הגדולה ביותר בעיני היא ההתעלמות שלנו מהשחיקה ומהמקומות הבעייתיים שאנחנו מגיעים אליהם. במקום לעצור לרגע ולשנות אנחנו ממשיכים לפעול.

באופן מפתיע אנחנו מתייחסים ככה גם לגוף שלנו, לא מקשיבים לסימני השחיקה שלו, הפיזיים. אחת הבעיות הגדולות היא דווקא שחיקת סחוס. השחיקה הזאת, בדיוק כמו שחיקה בהורות או בעבודה, לא נגרמת ביום אחד. זהו תהליך שאם נשים לב לסימנים שלו בשלבים הראשונים יהיה קל יותר לטפל.

שחיקה של סחוס מהווה אחת מהמחלות הכרוניות הנפוצות ביותר בעולם, המחלה הרביעית בחומרתה הגורמת לנכות ומוגבלות. שכיחות שחיקת הסחוס הולכת ועולה עם הגיל, המפרקים הנפוצים בהם מתרחשת שחיקת סחוס הם הברך, מפרק הירך, עמוד השדרה וכפות ידיים.

לא צריך להסביר למה זה קורה לנו, מספיק לראות איך אנחנו מקלידים ויושבים מול למסך המחשב. כמובן שגם לגיל ולגנטיקה ואפילו למשקל יש משמעות אבל כמו בשחיקה גם בשחיקת סחוס ובכל בעיה גופנית, אנחנו בוחרים להתעלם.

אז מה ההמלצות?

• לצאת מהבית ולנשום אוויר
• להיות קצת כמו ציפי שביט ולהתייחס חיים עם הרבה הומור
• להשקיע בזוגיות שלנו ובהורות
• להשקיע בעצמנו ולשאול תמיד אם אני במקום הנכון

ולהשקיע בגוף שלנו ולא להגיע לכאבים לפני שאנחנו מטפלים. לפחות בנושא שחיקת סחוס יש תרופה (תרופה ולא תוסף מזון) הנקראת ארטריל גו. המאפשרת שיפור התפקוד היומי והורדת הצורך בטיפול ניתוחי. חומר זה מהווה חלק מהמעטפת הסחוסית  סביב המפרק, ומסתבר שמתן כמות מספקת שלו נספגת ומגיעה למפרקים ומאטה את קצב הבליה של הסחוס.  אז מבחינתי לפחות כשזה יגיע יהיה לי איך להימנע  🙂