אני שמנה??!!

אפרת מונשרי גורן בצילום מסך של תוכנית טלוויזיה

לגדל ילדים עם דימוי גוף חיובי מתחיל רק בנו. בתפיסות שלנו ובמחשבות. אז למה לא להתחיל ממש עכשיו?

השבוע מצאת את עצמי מנסה להידחק למכנס ג'ינס ישן, שרק לפני חודש היה ממש אוורירי עלי, ומקטרת, השמנתי. טוב תוך 5 דקות הקיטורים הפכו לדרמטיים יותר, כי היי השמנתי! ואם זה משתלב גם בראיון בתוכנית טלוויזיה אז לא רק השמנתי אלא השמנתי פי 2 או אולי פי 4  כי טלוויזיה מוסיפה עוד מרחב למרחב האישי הרחב ממילא. ואולי כי למעשה מה שהורס לנו את הגוף זה לא הלידות אלא מסך הטלוויזיה.

צילום מתוך תוכנית הטלוזיה של דני רופ ערוץ 10

בין קיטורים לאיפור בעמדת האיפור ולהבנה שאולי פעם אחת כדאי לבדוק דיאטה במקום לקטר הבנתי שאני נופלת לטעויות הרגילות שכולנו עושות והן הנזק המצטבר שאנחנו מעבירות בירושה לבנות שלנו ובעיקר צורבות להן משהו בדימוי הגוף הנבנה.

אז כן שמנתי, אבל מי קבע שאני חייבת להיות רזה כדי להיות מאושרת או מוכשרת או כדי להצליח.

כנראה שמישהו קבע את זה כי עובדה זה צרוב לי איפשהו בתחושות ובמחשבות ואת הצריבה הזאת אני מעבירה הלאה, בקיטורים ובחוסר פרגון עצמי.

בואו נעשה רגע סדר. דימוי עצמי נבנה אצל הילדים שלנו מתוך תגובות של הסביבה אליהם אבל למעשה הוא מורכב יותר כי הוא נבנה גם מתוך התגובות שלנו לעצמנו. ילד או ילדה שלא יחשפו למודלים בריאים של דימוי גוף יבנו גם הם דימוי גוף בעייתי.

השנאה העצמית שלנו והקיטורים התמידיים על "שמנתי" "אני נראית רע" מעוותים משהו גם אצל הילדים שלנו. אנחנו מוצפים בפרסומות של נשים רזות, גם אם לא תמיד אמיתיות, מרוטשות, עוברות פוטושופ. מחקר שפורסם לפני כשנתיים בכתב העת Personality and Individual Differences  מצא כי יש לנו הנשים פחד אמיתי מהשמנה. כאשר הציגו החוקרים למשתתפות במחקר תמונות של נשים שמנות, המוח שלהן הגיב באופן שלילי. מסתבר שתחושות תיעוב עצמי, שעד עתה היו מקושרות רק לנשים הסובלות מהפרעות אכילה, נמצאו גם אצל נשים שאין להן דאגות גלויות למשקלן. כלומר כולנו, כל הנשים, עסוקות או מפחדות מהמשקל, במקום לזרוק אותו ולנסות להבין מה באמת יכול לגרום לנו שמחה או לבנות דימוי עצמי נכון לילדים שלנו.

אז את כל זה אנחנו מעבירות הלאה באמירה קצרה אחת "השמנתי" או בחוסר אהבה עצמית ופרגון. ומסתבר שכל כך קל לעשות משהו חיובי בשביל עצמנו או יותר מזה בשביל הילדים שלנו וזה מתחיל בפרגון אמיתי לעצמנו.

אז מה כדאי לעשות?

תתחילו להתייחס לדברים טובים בכם ולא רק למראה חיצוני. אני הייתי צריכה להגיד איזה כיף שוב ראיון בטלוויזיה, מישהו מעריך את הדעות שלי ופחות להתייחס לעוד קילו במכנסים, שגם ככה אף אחד לא רואה כשיושבים מאחורי שולחן.

תנו מחמאות לילדים שלא קושרות למראה חיצוני. איזה יפה או איזה מהממת, הן לא מחמאות, נסו להתייחס לתכונות או לנסיונות של הילד שלכם לעשות דברים (חרוץ, נדיב, עוזר, משתדל)

הימנעו מביקורת כלפיכם וכלפי הסביבה. אין טעם לציין שמגישת החדשות נראית שמנה או הילדה בגינה הציבורית  שמנמנה. שמרו על ההערות האלו ונסו להיות חיובים. כי המטרה היא לגדל ילדים עם דימוי עצמי חיובי.

 

 

 

 

פורסם ע"י

אמא לארבעה הכי מקסימים בעולם. חיה ונושמת רשתות חברתיות. עורכת תכנים ויועצת אסטרטגית. אוהבת לבשל, לקרוא המון ולארח. לא מפסיקה לכתוב, וחייבת פעם בשבוע, גם בחורף, להגיע לים. מכורה להסתובבויות בחנויות עיצוב ובחנויות וירטואליות. בטוחה שביום ממוצע יש יותר מ 24 שעות וששינה ופחמימות זה לחלשים. מחזיקה 2 קבוצות פייסבוק על חינוך והורות. מייעצת להורים. מתווכחת עם מורים. ובסך הכל את כל היתר אתם יכולים לקרוא כאן. חפש

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s