אולי הדבר אנחנו הכי מפחדים ממנו כהורים- לדבר על מין ומיניות. ספר חדש שמוכן לדבר על הכל

לפני שהתחלתי לכתוב את הסקירה על הספר, שאלתי כמה חברות האם הן מדברות על מין ומיניות עם ילדים. או אם נדייק – עם הילדים שלהם. התשובה הייתה זהה- אין מה לדבר הם יודעים יותר מאיתנו. כמעט כל הורה שאני פוגשת בטוח שהילדים שלו יודעים הכל על מין. למעשה זה אולי לא רחוק מהמציאות. הם גדלים בעידן פתוח, בטלוויזיה הם שומעים הכל, סרטי פורנו זמינים ובעידן בו לכל ילד מכיתה ג יש סמרטפון מחובר לרשת, אן בעיה לדעת, לשמוע ולקבל מידע, גם אם זה לא לגמרי מדויק.

אנחנו נמנעים מלדבר עם הילדים שלנו על מין ומיניות. שימו לב שהפרדתי את ההגדרה. מין זה לא בהכרח מיניות ולהפך. ואם אנחנו ניגשים לדבר על הנושא הוא תמיד באספקט של מחלות או ההריון. מספיק לבחון את החיסון השנוי במחלוקת, פפילומה, הניתן בחטיבות הביניים, בלי להתייחס לשום דבר מלבד הקשר בין מין למחלות. פפילומה היא מחלת מין, אחת מיני רבות. על זה או על אמצעי מניעה וכניסה לא רצויה להריון, נסוב השיח על מיניות בבתי הספר.

אבל בואו לא ניתמם, גם אנחנו ההורים בורחים מהנושא. התחושה שהילדים יודעים יותר מאיתנו, מאפשרת לנו להרגיש טוב עם המצפון שלנו ולא לפתח שיחה מביכה.

על נושאים אלו ועל הדרך לדבר נכון עם ילדים ובני נוער בעידן שלנו, דן הספר "לדבר על מין עם ילדינו" של אל ורנקיו, בהוצאת שוקן.

"רב הסיכויים שאם אינכם מדברים עם ילדכם על מין, החינוך המיני המיידי שהם מקבלי הוא כמו דיאטה המבוססת על גאנק פוד. הם קולטים מה שהם יכולים מסרטים, פרסומות, תוכיות טלוויזיה, משחקי וידאו ופורנו" מסביר ורניקו כבר בהקדמה. זאת אולי התובנה החשובה ביותר. אנחנו דואגים לתזונה שלהם, לחינוך, ללמידה, אבל מתעלמים מנושא שילווה אותה כל חייהם ומאפשרים להם ללמוד אותו לבד.

הספר  עצמו כתוב בצורה קולחת ונעימה. מעלה נושאים לדיון כמו אהבה, נטיות מיניות, שיח על מגדר, ערכים שלנו לגבי אהבה וזוגיות, וכמובן יחסי מין. לא להכל יש תשובה מוחלטת אבל יש שאלת ותשובות, מחשבת והסתכלות מרעננת על הנושא.

ואולי, הדבר החשוב ביותר, אין כאן פחד לדבר על מה שמביך את כולנו. יש כאן הסתכלות בגובה העיניים, רצינית ומעמיקה.

מעניין אותי למה קל לנו לקנות את 50 גוונים של אפור, לדבר על הספר ולעומת זאת אנחנו מתקשים לדבר על מין בהיבט האמיתי של החיים. זה שהוא חסר דוגמניות לבושות בעקבים וחוטיני. מעניין איך בחברה שניתן לקנות בה פוסטינור ליום שאחרי, בחנות הפארם הקרובה, ובכל סרט רואים זוכות חד מיניים, אנחנו לא מצליחים לנהל שיחה עמוקה עם המתבגרים האלה עם המתבגרים שלנו.  בסופו של דבר אלו הכלים שאנחנו נותנים לילדים שלנו, להמשך החיים שלהם, לזוגיות ואהבה ולמיניות בריאה.

שורה תחתונה- ספר מומלץ, מעורר מחשבות ובעיקר נותן כלים מעניינים ורעיונות לפיתוח שיחה. עכשיו נשאר לנו לקוות שגם במשרד החינוך יאמצו את הרעיון לחינוך על מיניות ולא חינוך מיני, בבתי הספר.